יש אנשים בעיר הזאת שיש להם יותר דירות ממה שהם יכולים לגור בהם ויש אנשים שאין להם אפילו דירה אחת להעביר בה את החורף. אתמול עברתי בן הקטבים האלו בן כנס של העירייה על דירות רפאים להסתובבות עם המוקד העירוני באיתור חסרי בית. דירות רפאים, למי שעוד לא שמע את המושג הן דירות שקונים תושבי חוץ בדרך כלל כדירת נופש שבה הם מבקרים פעם או פעמיים בשנה. בתחילת החודש הוציא ניר ברקת מכתב לבעלי דירות הרפאים בעיר וביקש שישכרו אותם היות ונוצר מצב אבסורדי שבשכונות מסוימות כמו טלביה, רוב הדירות ריקות.
הועדה התחילה ב20 דקות איחור ולמרות שבפייסבוק 112 אישרו את הגעתם הגיעו רק כ-30 משקיפים וכששחר פישר מהתעוררות הציג את הקושי של הצעירים הרוצים לגור בעיר הייתי מבן הבודדים שמחאו לו כפיים וחבל. מישהי בקהל החליטה שזה בסדר לאכול קלמנטינה מה שהפך את הישיבה במקום למאתגרת עבורי ואנצל את הבמה הזאת להתחנן מאנשים שיפסיקו לאכול קלמנטינות במקומות סגורים, זה מסריח.

ברקת וצור, חלק מהאנשים החשובים שהגיעו
חצי מהזמן התווכחו בוועדה על גודל הבעיה, האם מדובר ב9000 דירות או 12000 או רק אלפים בודדים. מלכה גרינברג סטודנטית בעברית, סרקה את הסיבות לתופעה שמסתבר שמתרחשת בעוד מקומות בעולם. כמובן שהגלובליזציה אשמה גם כאן למרות שהאשראי הזמין והמחשבה כי נדל”ן היא השקעה בטוחה משחקים גם הם תפקיד. בנוסף הציגו כמה פתרונות בארצות אחרות דוגמת דנמרק שבאיזורים מסוימים בה חייבים לגור בדירה לפחות 9 חודשים בשנה.
היו גם ויכוחים על הפן הכלכלי וטענות שמצד אחד מי שגר בדירה כל השנה מוציא כסף על קניות וחיים אך בעל דירת רפאים שכזאת טען בכל תוקף שבחודש האחד שהוא מבלה בארץ הוא קונה יותר ממה שמשפחה צעירה קונה בשנה ולצערי אני מאמינה לו. מר יהונתן לוירר פתח ברצף סטטיסטיקות מרשים שהשיא הוא שמסתבר שאזרח זר קונה דירה ב-50% יותר גדולה מאדם מקומי ומכאן המסקנה שלו שצריך לבנות דירות קטנות בירושלים.
היי לייט נוסף היה יצחק פינדרוס, חבר המועצה החכדי שלפעמים אני תוהה האם הוא בכוונה מחפש דברים מעצבנים להגיד או שכך הוא באמת חושב. הוא טען שירושלים אינה שייכת לירושלמים אלא לכל העם היהודי אז אנחנו הירושלמים צריכים להפסיק להתלונן.

פין-דרוס, עוד מישהו חושב שזה שם מצחיק?
עמית פוני, מהבלוג ירושלים האחרת שמתעסק בנושא זה כבר שנים מספר ועתה אף עובד בעירייה, הציג פתרון שבו בעלי דירות ישכירו אותם לסטודנטים שיעברו סינון קפדני כדי שישמרו על הדירות כשיהיה איזה גוף באמצע שיתווך בין הסטודנטים לבעלי הדירות כשי שלא יצטרכו להתעסק בזה בעצמם. נציגי בעלי הדירות לא ממש התלהבו מהרעיון, הם רוצים שהדירה תעמוד לרשותם מתי שהם רוצים אותה, לא רוצים שמישהו אחר יגור בדירה שלהם וחוששים ממשכיר שיעשה בעיות. חברת המועצה נעמי צור הזכירה שוב ושוב שאסור שתושבי החוץ ירגישו מותקפים וסירבה להישמע פסימית, דרך אגב יש לה מבטא בריטי מלבב.
בקיצור יכול להיות שיש מקום לכמה עשרות סטודנטים שישמרו על דירות פאר וישלמו איזה שהוא שכר דירה סימלי ובתמורה לכך יסכימו להתפנות מהדירה ברגע שיידרשו אך כפי שטענו רבים אין זה פתרון לבעיית המגורים לצעירים.
ברקת עצמו התנגד לרגולציה סטייל דנמרק אך טען כי אולי יש מקום לרגולציה עתידית לגבי סוג הבנייה בעיר שתוודא שייבנו גם דירות המתאימות לצעירים ולא רק לתושבי חוץ עשירים.
משם יצאתי ב 23:00 לבושה בשכבות של בגדים חמים לסיור של המרכז למצבי חירום של אגף הרווחה שמאתר אנשים חסרי בית ומנסה לעזור להם. חשבתי שאני מכירה את ירושלים אבל בסיור הזה ראיתי אותה בצורה אחרת, בתים הרוסים שנראים כמו מקום טוב לרייב, התגלו כמאורות סמים, גנים ציבוריים שבהם התקינו התושבים מעקות על הספסלים כדי שלא יהיה אפשר לישון עליהם. אני מניחה שאפשר לשמוח שאין יותר מידי הומלסים בירושלים, המרכז למצבי חרום מכיר כ -15 מהם אך כמובן שישנם כאלו שכלל לא מוכרים לרשויות. מסתבר שגם הומלסים נוטים פחות או יותר להישאר במקום אחד וכך עברנו במהלך הסיור בן מקומות המגורים המוכרים שלהם, אם כך אפשר לקרוא לחדר מדרגות, לאוהל באמצע עמק המצלבה או למנהרה ליד התחנה המרכזית.
בסיור היו 2 עובדים סוציאלים מקסימים ומלאי סבלנות, 2 אנשי מהפיקוח העירוני שאמורים לשמש כשומרי ראש במקרה שמשהו משתבש וצלם ידיעות אחרונות שכבר תקופה עורך מעקב אחר הנושא ושלא התבייש לדחוף את המצלמה למקומות הכי כואבים מול זקנה שהסכימה שיצלם אותה אבל לא את החתול שלה.

“זולה” מושקעת. זה הכי הרבה שהסכמתי לצלם בשביל לספק את יצר המציצנות שלכם, רוצים עוד תקראו ידיעות
התפקיד שלי התבטא בלסחוב את התרמוס ולנסות לא להפריע יותר מידי. העובדים הסוציאליים הסבירו לי שהומלסים הם אנשים שאיבדו כל אימון באנשים ובמערכת ולכן הם לרוב מסרבים לקבל עזרה שמציעים להם. ואכן פעם אחר פעם סירבו האנשים שפגשתי לקבל תרמוס עם תה חם או אפילו שמיכה. רובם גם מכורים לאלכהול או סמים אך יש בניהם גם כאלו שאיכשהו נפלו בן הכיסאות והפכו לאנשי רפאים שכמעט כולנו מתעלמים מהם.
בעודנו הולכים ליד התחנה המרכזית זיהתה העובדת הסוציאלית זקנה עם שקיות, מישהי שבמוח שלי אפילו לא נרשמה, ובחושיה החדים ידעה לזהות כי מדובר בחסרת בית שהיא לא מכירה. בזהירות הם ניסו לדובב אותה ולהציע לה עזרה כי מסתבר שיש לעיר דרך לעזור לה יותר מתרמוס עם תה ושמיכה. אז למקרה שאתם הופכים למחוסרי דיור דעו שיש בית מחסה בירושלים וגם מעון יום שיקומי והוסטלים אך אתם תצטרכו להסכים שיעזרו לכם כי מסתבר שאין משהו לא חוקי בלהיות חסר בית כל עוד אתה לא פולש לאיזה מקלט. הסיורים האלו נעשים בחורף מידי כמה שבועות אז אם בא לכם להצטרף ולעזור אתם מוזמנים ליצור קשר עם המוקד העירוני 106 ולבקש את המרכז למצבי חירום.
סוג של עם קשר, התחלתי להגיש פינה ברדיו הר הצופים בתוכנית בוקר של נתנאל אורבך ובת אל מור. בגדול אדבר על הדברים שאתם אמורים לקרוא כאן אבל כשיעלו את זה לאינטרנט אשלח לינק למי שרוצה לשמוע איך אני מנסה לעשות קול רדיופוני. בכל מקרה תוכנית מומלצת ואני רוצה לשלוח אותה לפינדרוס כי דיברו שם היום גם על חג המולד, שיבין שיש בירושלים עוד אוכלוסיות. רדיו 106 יום רביעי בן 9:00 ל 10:00. בלי שום קשר
יום חמישי - מסיבת פלאסטי-פנטסטי: “הכינו את עצמכם לערב פלסטי-פנטסטי, צבעוני, סקסי, הטרו-פרנדלי, במיוחד לסגירת השנה הלועזית” נעמי המוכרת מהתלת ליסטים ופוס פאוור יוצאת בליין עצמאי עם חברים חדשים. כיף מובטח 23:00 בבאסס 10 ₪ עד חצות 30 אחרי ו20 עם בובת פלסטיק.
החל מחצות מתוכנן גם רייב במנהרה של גן סאקר.
יום ראשון- בבוקר הפגנה חשובה במיוחד, שר התחבורה אמור להגיד מה הוא עושה עם מסקנות הוועדה שקבעה כי האפליה “בקווי המהדרין” היא בניגוד לחוק. 8:30 מול משרד התחבורה זה איפה שהוא באיזור של הכנסת.