לא יורדים מהעצים

חוויות אנתרפולוגיות מחזית השוליים

קיצור תולדות האנושות

תגובות

  1. יובל כתבה:

    סיכום נהדר לספר מרתק (ולמרצה מרתק בכלל, שזכיתי לפני כמה שנים להיות בכיתה שלו בקורס היסטוריה עולמית שהתנהל אז בכיתות קטנות).

    אבל לדעתי פספסת אותו קצת בנושא האושר – הטענה שלו הייתה שלאושר אין באמת קשר להתפתחויות ההיסטוריות, ולכן הוא לא ניסה לעשות חיבור בין האושר ובין תכליתיות האדם לבין ההיסטוריה, אלא לטעון כי האושר הוא בכל מקרה מושג סובייקטיבי, ולכן שום דבר לא מבטיח שבנו של האדם העשיר בעולם יהיה מאושר יותר מבן שבט נידח ועני באפריקה, וגם לא מבנו של איכר מנוצל באירופה בעיצומם של ימי הביניים.
    בנוסף לכך, הוא שם דגש נרחב על ההגדרות הכימיות לאושר, על רמת הסרטונין בגוף ועל מחלת הדיכאון.

  2. admin כתבה:

    יובל אני מודה שחשבתי עליך קצת כשקראתי את הספר (אתה הבנאדם היחידי שאני מכירה שלומד היסטוריה ועד שקראתי את הספר הזה באמת שלא הצלחתי להבין למה מישהו ילך ללמוד תחום כזה)…
    לא ביקרתי את הניתוח של הררי את מושג האושר אלא את הטענה שלו שמיתוסים ואמונות אחרות צריכים להבחן על פי מושג זה. אם תגלה שקפיטליזם לא גרם לאושר ופמיניזם לא גרם לאושר האם ישנה סיבה להמשיך להאמין בהם? (שאלה שלו). האושר הוא מיתוס כמו כל היתר ולא צריך להעלות אותו לדרגה “נעלה יותר” ולבחון מיתוסים אחרים על פיו.

  3. יובל כתבה:

    אני חושב שהוא שאל את השאלה בתור שאלה רטורית, שבאה להגחיך את הטענה של מאמיני דת הקפיטליזם (כמו שהוא מגדיר זאת) שהקפיטליזם מקדם את האדם ותורם לאושרו ולאיכות חייו.

הוספת תגובה

הדוא"ל שלך לעולם לא יפורסם או יינתן. שדות חובה מסומנים ב *

*

*