“אין מדובר בהנאה מכאב אמיתי אלא רק ‘ריגוש תחושת הכאב’ כפי שהטיב להסביר זאת THE WHO . ואכן טרנטולה שעמד בהצלפות אין קץ, בהתזות של שעווה רותחת וכוויות מקרח טען שאגרוף אחד חלש שלי לבטנו מכאיב הרבה יותר. אני כמובן הייתי גאה באגרוף.”
the who לא יודע כלום מהחיים שלו, זה בגלל שהוא לא נהנה מכאב וכאב זה דבר כיפי מאוד אם הוא מגיע מהאדם הנכון בסיטואציה הנכונה 🙂
טרנטולה לא קיבל שעווה רותחת, אלא שעווה חמה ולא היא ולא הקרח לא גרמו לכוויות- חשוב לדייק, שלא יחשבו שאנחנו עושים דברים לא שפויים- המנוסים בעיניין יודעים מה לעשות כדי שלא לגרום נזקים!
שמעתי עלייך ועל הקראטה שלך דבר או שניים וחבל שלא חזיתי באגרוף 🙂
X
“אני תמיד נהנת לעשות הצגות בטח כשהן מצליחות לי ולאור הבקשות והתגובות שקיבלתי אני בספק אם מישהו חשב שאני ונילית כך שהמטרה הושגה. אך יש משהו בכניסה לדמות ובעשיית הצגה שמנתק אותך, או לפחות אותי, מההויה ‘האמיתית’. בקיצור, אפילו ברגעים שהיו יכולים בפוטנציאל להיות מחרמנים לא הרגשתי כלום.”
זה בגלל שאת לא אמורה לשחק, אלא להראות ד מסוים בך. כל אדם ש”משחק” במובן של “אקטינג” ולא
“פליי” ירגיש לא נוח, בייחוד בפעמים הראשונות…
ואחרון חביב לגבי רופא שיניים- כמו שאמרתי, המזוכיסטים הכי כבדים לא אוהבים “סתם” כאב וחוצמזה שמי שנהנה אצל רופא שיניים אמיתי הוא באמת סוטה מוזר :))
שמחה שנהנית ונקווה שנראה אותך שוב, מי יודע- אולי תתאהבי בתחום? 😉
תודה על הדיוקים, תיקני נקודתית את המשפטים.
לגבי הבדל בין פליי לבין אקטינג, זהו באמת רעיון מעניין שלא חשבתי עליו. הקטע אצלי הוא שפליי הולך חזק ביחד עם צחוק. ולא כל כך ברור לי איך צחוק מתחבר ל BDSM אם בכלל.
וזה לא שלא לנהנתי מהערב, להפך, אבל זה פשוט לא עשה לי את זה במובן המיני.
למרות שהשעה היתה שש בבוקר, אני חושב שאמרתי “גירוי תחושת הכאב” ולא כפי שצוטטתי בכתבה חביבה זו, אבל אחרי הטיפול המסור שעברתי (שכלל כמה שטפי דם באזור החזה מצביטות של מישהי פה…), אני אסכים לכל מה שכתוב – העיקר שלא לחוות זאת שנית.
(וכן, באמת שנהניתי. אבל מותר לי לבכות! זו זכותו הבסיסית של כל דום מוכה.)
אני לא נהנה מכאב ואני גאה בכך. בניגוד לאנשים מסויימים כאן שחושבים (או נשים מסויימות שחושבות, ליתר דיוק) שכאב זה דבר נפלא ומרגש, אני חושב שניתן להפיק הרבה יותר אושר מהעצבים שלנו ע”י גירוי של עונג ולא של כאב נטו. כאב כתוספת הוא חביב, אבל יותר מדי סוכר בתה ואף אחד לא ישתה את זה…
להבדיל מכאב, ישנו מצב של “חוסר אונים” והוא ברמה אחרת לחלוטין. חוסר אונים הוא יותר מצב מחשבתי מודע מאשר כאב פיזי פשוט וישיר ולכן לדעתי זה הרבה יותר עוצמתי מכל כאב פיזי שיהיה.
לגבי דברי הכופרת לעיל, הרי שלא אגיב על דברי הבוז והלעג, רק אציין שעל דברים שכאלה משלמים ויעידו על כך ישבן או שניים. 🙂
בסה”כ אני מאד שמח לשמוע שנהנית.
לא הרבה חשבו שאת “ונילית”. הגעת לבושה כראוי לאירוע ונראה שאת מרגישה מאד בנוח. (אחד הדברים שהכי הדהימו אותי.)
אני חושב שצחוק רק מוסיף, אפילו בBDSM. לגבי סקס – אין ויכוח. צחוק יפה לבריאות וק”ו לאורגזמה. 🙂
נ.ב.
שמעתי על נערה ירושלמית שהתלוננה במשטרה על רכב מוזר ובו נערה הלבושה כזונה, סרסור מוכה וקברן ששאלו אותה אם היא מעוניינת בטרמפ. מעניין במה מדובר… 🙂
חחחחחחח קרעת אותי מצחוק:
“שמעתי על נערה ירושלמית שהתלוננה במשטרה על רכב מוזר ובו נערה הלבושה כזונה, סרסור מוכה וקברן ששאלו אותה אם היא מעוניינת בטרמפ. מעניין במה מדובר… ”
וחמודי, אני מסכימה איתך לגבי חוסר אונים, אבל מאמינה שלא הכל דיכוטומי ושהכאב יכול להיות לא העיקר אצל מי שפחות מתחבר אליו, אלא כלי שמשמש להראות שליטה (“אני עושה בגוף שלך מה שאני רוצה כי הוא שלי”) או חוסר אונים (“אני עושה בך מה שאני רוצה, פשוט כי אני יכולה ורוצה ואתה לא יכול להתנגד”).
נ.ב- צחוק יכול ללכת נפלא עם בדסמ, אם את לוקחת דברים בלי לעשות מזה עניין ובלי לעשות פרצוף רציני ומעושה כל הזמן… בדסמ יכול להיות גם כיף לא נורמלי…
קחי דוגמה שבה מלכה משפילה עבד, הוא מושפל ומאדים-היא לא תצחק? P-:
קרה לי מלא פעמים שצחקתי באמצע סשנים, מסיטואציות או מהעבד והרבה פעמים זה אפילו גרם להם להיות עוד יותר מושפלים 😉
והכי כיף זה ששניכם צוחקים ואת כועסת עליו שלא נתת לו רשות לצחוק וזה תירוץ מצוין להעיף לו כאפה…
אני אתן לך דוגמה, לפני מספר שבועות עשיתי סשן משחק תפקידים שאני לקוחה והעבד שלי היה זונה שהזמנתי לביתי 🙂 עכשיו תדמייני לך גבר מגודל ושרירי לובש את החוטיני האדום שלי ושמלה ורודה, מאופר כמו ברבי ורוקד (או מנסה לרקוד…) בצורה כאילו סקסית ותגידי לי את אם לא תתפוצצי מצחוק…
THE WHO אתה צודק לגמרי המילה הייתה גירוי ולא ריגוש, ניסיתי להיזכר במשפט המדויק איזה שעה ובסוף התייאשתי ושכנעתי את עצמי שכך אמרת…
חוץ מזה כיף נורא לקרוא את שניכם מתווכחים. זה עושה חשק לראות איזה סשן של שניכם כשכחולית כמובן המלכה 🙂
כחולית כתבה:
“אין מדובר בהנאה מכאב אמיתי אלא רק ‘ריגוש תחושת הכאב’ כפי שהטיב להסביר זאת THE WHO . ואכן טרנטולה שעמד בהצלפות אין קץ, בהתזות של שעווה רותחת וכוויות מקרח טען שאגרוף אחד חלש שלי לבטנו מכאיב הרבה יותר. אני כמובן הייתי גאה באגרוף.”
the who לא יודע כלום מהחיים שלו, זה בגלל שהוא לא נהנה מכאב וכאב זה דבר כיפי מאוד אם הוא מגיע מהאדם הנכון בסיטואציה הנכונה 🙂
טרנטולה לא קיבל שעווה רותחת, אלא שעווה חמה ולא היא ולא הקרח לא גרמו לכוויות- חשוב לדייק, שלא יחשבו שאנחנו עושים דברים לא שפויים- המנוסים בעיניין יודעים מה לעשות כדי שלא לגרום נזקים!
שמעתי עלייך ועל הקראטה שלך דבר או שניים וחבל שלא חזיתי באגרוף 🙂
X
“אני תמיד נהנת לעשות הצגות בטח כשהן מצליחות לי ולאור הבקשות והתגובות שקיבלתי אני בספק אם מישהו חשב שאני ונילית כך שהמטרה הושגה. אך יש משהו בכניסה לדמות ובעשיית הצגה שמנתק אותך, או לפחות אותי, מההויה ‘האמיתית’. בקיצור, אפילו ברגעים שהיו יכולים בפוטנציאל להיות מחרמנים לא הרגשתי כלום.”
זה בגלל שאת לא אמורה לשחק, אלא להראות ד מסוים בך. כל אדם ש”משחק” במובן של “אקטינג” ולא
“פליי” ירגיש לא נוח, בייחוד בפעמים הראשונות…
ואחרון חביב לגבי רופא שיניים- כמו שאמרתי, המזוכיסטים הכי כבדים לא אוהבים “סתם” כאב וחוצמזה שמי שנהנה אצל רופא שיניים אמיתי הוא באמת סוטה מוזר :))
שמחה שנהנית ונקווה שנראה אותך שוב, מי יודע- אולי תתאהבי בתחום? 😉
כחולית
נשלח 22 בJuly, 2007 בשעה 3:36 pm ¶
admin כתבה:
תודה על הדיוקים, תיקני נקודתית את המשפטים.
לגבי הבדל בין פליי לבין אקטינג, זהו באמת רעיון מעניין שלא חשבתי עליו. הקטע אצלי הוא שפליי הולך חזק ביחד עם צחוק. ולא כל כך ברור לי איך צחוק מתחבר ל BDSM אם בכלל.
וזה לא שלא לנהנתי מהערב, להפך, אבל זה פשוט לא עשה לי את זה במובן המיני.
נשלח 22 בJuly, 2007 בשעה 5:50 pm ¶
The-Who כתבה:
למרות שהשעה היתה שש בבוקר, אני חושב שאמרתי “גירוי תחושת הכאב” ולא כפי שצוטטתי בכתבה חביבה זו, אבל אחרי הטיפול המסור שעברתי (שכלל כמה שטפי דם באזור החזה מצביטות של מישהי פה…), אני אסכים לכל מה שכתוב – העיקר שלא לחוות זאת שנית.
(וכן, באמת שנהניתי. אבל מותר לי לבכות! זו זכותו הבסיסית של כל דום מוכה.)
אני לא נהנה מכאב ואני גאה בכך. בניגוד לאנשים מסויימים כאן שחושבים (או נשים מסויימות שחושבות, ליתר דיוק) שכאב זה דבר נפלא ומרגש, אני חושב שניתן להפיק הרבה יותר אושר מהעצבים שלנו ע”י גירוי של עונג ולא של כאב נטו. כאב כתוספת הוא חביב, אבל יותר מדי סוכר בתה ואף אחד לא ישתה את זה…
להבדיל מכאב, ישנו מצב של “חוסר אונים” והוא ברמה אחרת לחלוטין. חוסר אונים הוא יותר מצב מחשבתי מודע מאשר כאב פיזי פשוט וישיר ולכן לדעתי זה הרבה יותר עוצמתי מכל כאב פיזי שיהיה.
לגבי דברי הכופרת לעיל, הרי שלא אגיב על דברי הבוז והלעג, רק אציין שעל דברים שכאלה משלמים ויעידו על כך ישבן או שניים. 🙂
בסה”כ אני מאד שמח לשמוע שנהנית.
לא הרבה חשבו שאת “ונילית”. הגעת לבושה כראוי לאירוע ונראה שאת מרגישה מאד בנוח. (אחד הדברים שהכי הדהימו אותי.)
אני חושב שצחוק רק מוסיף, אפילו בBDSM. לגבי סקס – אין ויכוח. צחוק יפה לבריאות וק”ו לאורגזמה. 🙂
נ.ב.
שמעתי על נערה ירושלמית שהתלוננה במשטרה על רכב מוזר ובו נערה הלבושה כזונה, סרסור מוכה וקברן ששאלו אותה אם היא מעוניינת בטרמפ. מעניין במה מדובר… 🙂
נשלח 22 בJuly, 2007 בשעה 9:28 pm ¶
כחולית כתבה:
חחחחחחח קרעת אותי מצחוק:
“שמעתי על נערה ירושלמית שהתלוננה במשטרה על רכב מוזר ובו נערה הלבושה כזונה, סרסור מוכה וקברן ששאלו אותה אם היא מעוניינת בטרמפ. מעניין במה מדובר… ”
וחמודי, אני מסכימה איתך לגבי חוסר אונים, אבל מאמינה שלא הכל דיכוטומי ושהכאב יכול להיות לא העיקר אצל מי שפחות מתחבר אליו, אלא כלי שמשמש להראות שליטה (“אני עושה בגוף שלך מה שאני רוצה כי הוא שלי”) או חוסר אונים (“אני עושה בך מה שאני רוצה, פשוט כי אני יכולה ורוצה ואתה לא יכול להתנגד”).
נ.ב- צחוק יכול ללכת נפלא עם בדסמ, אם את לוקחת דברים בלי לעשות מזה עניין ובלי לעשות פרצוף רציני ומעושה כל הזמן… בדסמ יכול להיות גם כיף לא נורמלי…
קחי דוגמה שבה מלכה משפילה עבד, הוא מושפל ומאדים-היא לא תצחק? P-:
קרה לי מלא פעמים שצחקתי באמצע סשנים, מסיטואציות או מהעבד והרבה פעמים זה אפילו גרם להם להיות עוד יותר מושפלים 😉
והכי כיף זה ששניכם צוחקים ואת כועסת עליו שלא נתת לו רשות לצחוק וזה תירוץ מצוין להעיף לו כאפה…
אני אתן לך דוגמה, לפני מספר שבועות עשיתי סשן משחק תפקידים שאני לקוחה והעבד שלי היה זונה שהזמנתי לביתי 🙂 עכשיו תדמייני לך גבר מגודל ושרירי לובש את החוטיני האדום שלי ושמלה ורודה, מאופר כמו ברבי ורוקד (או מנסה לרקוד…) בצורה כאילו סקסית ותגידי לי את אם לא תתפוצצי מצחוק…
אז הנה החלק הראשון של הסשן (הקדמה):
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=96557&blog_id=3927
והחלק המשעשע זה החלק השני:
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=96659&blog_id=3927
יש עוד 2 חלקים (טוב, זה היה סשן של איזה 4 שעות!!), אבל אני ארחם עלייך ועל הקוראים ואחדול מלייסר אתכם ולפרסם את עצמי D-: מי שירצה, כבר ימצא את זה..
😉
נשלח 22 בJuly, 2007 בשעה 9:58 pm ¶
admin כתבה:
THE WHO אתה צודק לגמרי המילה הייתה גירוי ולא ריגוש, ניסיתי להיזכר במשפט המדויק איזה שעה ובסוף התייאשתי ושכנעתי את עצמי שכך אמרת…
חוץ מזה כיף נורא לקרוא את שניכם מתווכחים. זה עושה חשק לראות איזה סשן של שניכם כשכחולית כמובן המלכה 🙂
נשלח 22 בJuly, 2007 בשעה 11:50 pm ¶
חיים עמאר כתבה:
Sadism-Masochism זה מצלצל כמו “מרקסיזם-לניניזם” לא עדיף סאדו מאזוכיזם או פשוט סאדו מאזו?
טוב, סתם אני מתנקץ.
טרנטולה באמת היה נראה חבוט כמו טרנט’לה אחרי אותו לילה נחמד. אמרתי לו שהוא נסע לשם כונילי וחזר
כונילי מוכה.
נשלח 31 בJuly, 2007 בשעה 2:10 pm ¶
ygcwtf כתבה:
kpzzulqxwrwpsqxgtpbynjdpxgysst
נשלח 21 בSeptember, 2008 בשעה 5:21 am ¶
JekylHyde סאדו מאזו כתבה:
הממ מעניין 🙂
נשלח 1 בFebruary, 2012 בשעה 9:30 pm ¶
מאיר כתבה:
אחלה מאמר אהבתי מאוד
טירון חסר ניסיון וסקרן מאוד
נשלח 18 בMarch, 2018 בשעה 8:03 am ¶