הפעם התחפושת שלי הייתה צריכה להיות מושלמת. כל פרט קטן היה עלול להסגיר אותי ואולי אפילו להעמיד אותי בסכנת סקילה. כל זה כי רציתי להיכנס למקום שאליו הכניסה לבנות אסורה. הפעם יצאתי נגד עקרונותיי ואפילו צירפתי כמה תמונות כדי שתאמינו. כן, ביליתי ערב שלם כבחור ישיבה חרדי ושרדתי כדי לספר… 
            הכל התחיל כשידיד שלי שהוא מהמגזר החרדי, פחות או יותר, סיפר לי כי הוא מופיע בבר של חרדים. “בר של חרדים?” שאלתי אני בתמיהה. “כן, בר של חרדים, זה רק לבנים” הוא הסביר. מכאן לשם התגלגל הרעיון של להגניב אותי לשם. “את לא נורמאלית” אמרו אנשים ששמעו על התכנון, “זה בחיים לא יעבוד”. אך זה עבד ועוד איך.             “תוודאי שהנעליים נוחות עלייך ושאת יכולה לרוץ בהם מהר אם את צריכה” אמר לי אחי שנידב לי נעליים ישנות שלו שגדולות עלי בשלוש מידות ואף הביא לי חולצת שבת לבנה שעלתה עלי בול. מכנסיים וציצית הלוואתי משותפיי לדירה ופאה שכבר לא בשימוש לקחתי מסבתא שלי וגזרתי אותה קצת בניסיון להתאים את התסרוקת. כדי לתת לי נפח לבשתי מעיל עם קפוצ’ון גדול וכדי להסתיר לי את הלסת הוספתי צעיף גברי. השיא היה יצירת שפמפם הבר מצווה מקצוות של שערות שהדבקתי לפנים עם וזלין ועיבוי הגבות בעזרת מסקרה. כמובן שלא שכחתי את הכיפה השחורה הגדולה.
            הסתובבנו קצת בעיר כדי לתרגל את היותי בן. דיברתי בלשון זכר, בקול צרוד כי “אני קצת מצונן” ואימצתי לי הליכה ‘אגרסיבית’. “בוא נכנס לצ’ילי פיצה” פנה אלי המלווה שלי שדאג לכל הפרטים הקטנים ותרגל אף הוא לדבר אלי כבן. “אחי, כמה עולה משולש?” שאלתי את המוכר בקולי החדש. “בן 10 ל 13 אבל זה לא כשר” הוא ענה לי מסתכל על הכיפה, לא חושד כלל שאני בחורה. “עלי, אחי” אמרתי ושילמתי לו. בעודנו יושבים ואוכלים פתאום ניגש אלי ארס צעיר כבן 16 “אחי, איך אתה אוכל כאן, זה לא כשר?” הוא אמר ונגע לי בכיפה. לאחר שהתגברתי על ההלם הצלחתי לפלוט “אבל זה טעים” והמלווה שלי הוסיף ” אנחנו לא אוכלים עם בשר”. “זה חילול השם!” התעקש הארס. “אפילו אני לא אוכל כאן” הוא המשיך ללכת ואני התפוצצתי מצחוק. כמה מוזר להרגיש נרדף כבן חרדי. בהמשך הערב עוד דיברתי עם כמה בחורות בתור בן מה שהיה בהחלט מעניין. “אני מרגיש שיש לי זכות לבהות יותר בבנות” ניסיתי להסביר למלווה שלי את שלל התחושות המוזרות שעלו בי. “בטח אחי, אתה לומד בישיבה כל היום מגיע לך להנות קצת ולהרוות את העיניים”.
            לפאב החרדי נכנסנו יחד בקבוצה כשהנגן שהופיע הציג אותי כבן דוד שלו, ‘דני’ בן ה 17 מפלורידה. התיישבנו בשולחן שבו כבר ישב מישהו וחיכינו לתחילת ההופעה. הפאב עצמו נראה במבט ראשוני ככל פאב אחר. מסך ענק מעל הבמה הנמוכה שידר משחק כדורגל בשידור חי, בחדר האחורי היה שולחן סנוקר גדול, בצד היה בר עם משקאות חריפים ובשולחן האחורי הייתה נרגילה. המוסיקה שנוגנה ברקע הייתה של שלמה ארצי רק בגרסה החרדית, זאת אומרת בלי מילים, רק מוסיקת סינתיסייזר מהסוג ששומעים בקבלות פנים בחתונות דתיות ולפעמים במעליות. מבחינת הרכב האוכלוסייה, מה אתם חושבים? כולם היו בנים! וכולם היו לבושים כחרדים. היו כמה שנראו צעירים ‘כמוני’ אך היו גם מבוגרים יותר, אנשים שהם ללא ספק נשואים עם המוני ילדים.
            ההופעה התחילה, מוסיקת קרליבך, למי שמכיר. שירים בסגנון “כי בא מועד!” ו “גם כי אלך בגיא צלמוות”. תוך שנייה הצטרפו כולם לשירה בציבור ודפיקות על השולחנות בקצב המוסיקה. אני הוזהרתי כי היידים שלי נראות נשיות מידי ולכן שמרתי אותם בכיסים. מידי פעם כמה אנשים ניסו כוחם בריקודים שנראו לעיתים כהתחלה של סצנה הומו ארוטית קלה. אנשים שתו קפה ובירה שמזגו מהבקבוק אל תוך כוס. רק אני בתחילה עוד שתיתי ישירות מהבקבוק אך היות ושלפוחית השתן שלי התחילה להתמלא החלטתי להמעיט בשתייה.
          בהפסקה באמצע ההופעה עלה לשיר “זמר הבית” שנשמע ממש כמו חזן המתפלל בבית כנסת. שתי נשים עם עגלת תינוקות, כנראה נשואות לבעלי המקום הגיעו לפתע וחיכו בחוץ עד שהתחיל הגשם. בעל המקום הכניס אותן לחדר האחורי איפה שהשולחן סנוקר וכשאחד ה’לקוחות’ לקח מקל סנוקר ועבר לחדר השני הבעלים גירש אותו בחזרה למתחם ההופעה. החלק השני של ההופעה דמה מאוד לחלק הראשון. האמת שאני לא ממש יכולתי להבחין מתי שיר אחד נגמר ושיר אחר מתחיל אך ייתכן שזה בגלל שהמוח שלי לא רגיל למוסיקה כזאת ולכן לא מבדיל בנואנסים, קצת כמו שכל הסינים נראים לי אותו הדבר. לפתע קלטתי מבט של מישהו שהסתכל עלי כשעיניו נפתחות בתמיהה. גם המלווה שלי קלט את זה ומיד משך אותו אליו ולחש לו דברים לאוזן. “אל תדאג” הוא אמר לי כמה שניות אחר כך “הוא חבר שלי גם הוא ‘משלנו’” הוא הסביר מתכוון לכך שהבחור בעצם כבר לא ממש דתי. עוד בחור חילוני, שהוא בעצם חרדי לשעבר מאוד מוכר בקהילה, נכנס והתחיל לרקוד ולפזז. אני חשבתי שהבעלים יעיף אותו מהמקום אך במקום זה כל שהוא עשה היה לצייד את אותו חילוני בכיפה שחורה גדולה. בעצם כפי שהסביר המלווה כמעט חצי מהבר היו ‘חרדל”שים”, חרדים לשעבר. בספירה שלי אני כוללת גם את הלהקה ואת כל החברים שלהם אך לא אותי כי אני הרי בכלל בחורה ולא נספרת במניינים.

והינה כמה תמונות כי הבטחתי:

           

נא להכיר דני, בן 17, בחור ישיבה מתפרפר מפלורידה

שימו לב לזיפים!

בתוך הבאר החרדי עם אנשים שאתם לא אמורים לדעת מי הם.

וכמה בלי שום קשרים מומלצים:

ביום שלישי הפגנה ענקית בתל אביב לפרטים: http://aguda.org.il/node/25691

ביום רביעי 12.12 חוויה אנתרפולוגית אמיתית בדמות שיתוף פעולה בין בצאלאל והאומן 17. במקום ארסים, פריחות ומסיבות גרועות במחירים מופקעים קבלו די ג’י ירושלמים מובחרים כגון מארקי פאנק, מיצבי ווידיאו-ארט וכרטיס ב- 20 ש”ח בלבד. תגידו בכניסה שנעמי ויעקוב שלחו אתכם ואולי תקבלו הנחה. אם תמצאו פליירים עם השמות של נעמי ויעקוב ההנחה מובטחת… כנראה

במוצ”ש ביינקיס שנמצאים ביואל סולומון במרכז העיר, מסיבה עברית מופרעת http://www.myspace.com/bar_yankiss. ואם יש לכם מייספייס כנסו ותהיו חברים של היינקיס כי אני מנהלת את האתר!