לא יורדים מהעצים

חוויות אנתרפולוגיות מחזית השוליים

חג החירות

תגובות

  1. חרד קיומית כתבה:

    תיאור יפה…
    נשמע שהיה כיף

  2. ירושלמי (עדיין) כתבה:

    מה היה לאכול שם עם המצות? קממבר? 🙂
    אולי באטנייים?

  3. מדוע היא כתבה:

    אצלי החוויה הייתה שונה אבל דומה.
    אני בתור דתי לשעבר שהתייחסו אלי כמו עולה,
    ידעתי יחסית הרבה על פסח (יותר מה בני”ש שצרפו לקבוצה שלנו)
    ובשביל לדרבן את העולים להשתתף היה משחקים כמו טרויה בנושאי
    פסח, כמובן שהיה לי היתרון, חזרתי אם DVD, שחמט מצעים וכדורסל .
    וזה רק בגלל שרציתי להשאיר משהו לשאר.
    מה שנכון נכון לא היה מזיק קצת חופש בחג החרות,
    אבל אחרי שמצאתי את החברים שלי לא היה ממש צורך לברוח שנית. (גם הייתה איזו קצינה שנדלקתי עליה)
    אם את רוצה עוד דוגמה לזלזול אינטליגנציה,
    הביאו איזו מגדת עתידות
    שאמרה לי שאני משתחרר עוד קצת,
    ובאמת אני חתום קבע לעוד שבע שנים,
    אבל אולי היא יודעת יותר טוב והלוואי, היא סיפרה לי עוד דברים אבל אני אספר לך אחרי זה.
    אני רק מקווה ששנה הבאה (בירושלים הבנויה) לא נצטרך לחפש אפוא לברוח ו
    יגיע משיח ויהיה חופש בחירה במדינת כפיה דתית שלנו ופרות לא יהיו חייבות
    להשתתף בחווית “כאב בטן פסח” ויכלו לאכול קש חמץ, לפחות התירו להם לאכול קייטניות 🙂

הוספת תגובה

הדוא"ל שלך לעולם לא יפורסם או יינתן. שדות חובה מסומנים ב *

*

*