השכונה קמה לתחייה
כ-100 אנשים, ביניהם משפחות עם ילדים וכלבים, סבתות וסטודנטים התכנסו להם במגרש עפר במרכז קריית יובל על מנת לקבל את השבת. על אחת המכוניות שבעליה מכנה עצמו פרובוקאטור מכוון, נתלה שלט גדול “קריית יובל שכונה חילונית”. האם מכאן יפתח המאבק נגד ההשתלטות החרדית של העיר?
תקציר הסיפור: בזמן שאני השקעתי את כל מרצי בניסיונות לעבור את מועדי הא’, זממו להם פקידים בעירייה להציב באותו מגרש עפר קרוואנים שישמשו עבור גני ילדים חרדיים. בשבוע שעבר נפגשו בספונטניות מספר שכנים ותושבים מהשכונה והחליטו להילחם ברוע הגזרה. הם החנו את מכוניותיהם כך שיחסמו את הכניסה למגרש והקימו סוכות מחאה במקום שכבר הספיקו להיגנב על ידי אלמוניים. הם גם החלו לפעול בעירייה ולפרסם את מאבקם ברבים. נכון להיום כנראה מצאו מקום אחר לשכן את הקרוואנים אך התושבים מסרבים לשקוט.
כחלק ממאבקם הם ארגנו גם את קבלת השבת השכונתית שכללה קידוש, הדלקת נרות ואפילו ברכה על חלות השבת, כן, בסדר הזה, שלידיעת החילוניים הגמורים שבכם הוא לא בדיוק הסדר הנכון. הקידוש נעשה על ידי קשיש חבוש בכיפה שחורה שדחק באנשים שיש להעביר את המאבק לכיכר ספרא. לאחר מכן סיפרה, בקול רוטט, קשישה שגרה בשכונה משנת 52 “גרנו בבתים קפואים שדלפו בהם מים, אנחנו סיכלנו את האבנים מהשטח, אנחנו שתלנו את הגנים”. היא הוסיפה כי “נלחמנו בחרדים כבר בעבר ועד עכשיו ניצחנו”. בהמשך בחורה צעירה דנה בפרשת השבוע, פרשת ‘עקב’, והשוותה ברמיזות בן העמלקים לבין העירייה והחרדים העומדים בראשה. אחת התושבות טרחה להוסיף כי “בכל זאת כולנו עם אחד ובפרשת השבוע מדובר בגויים”. לקינוח פתחו הסובבים בשירה בציבור שעשתה לי פלשבאקים לשירי הגן הזוועתיים. “היום יום שישי… מחר שבת מחר שבת” שרו הסובבים.
האווירה במקום הייתה שכונתית, הווה אומר בלגן לא קטן. כלבים שנבחו אחד על השני, ילדים שנסעו על אופניים, שכנים שפטפטו על החובה להצביע בבחירות הקרובות כי ‘הוא’, ככה”נ פרוש, מהווה סכנה לציבור ואיש אחד שהסתובב עם מראות משונות ומצלמה והסביר שכך הוא מצלם מזוויות שונות ומסוגל ליצור תמונה תלת מימדית. למרות כל זה הייתה הקשבה לאלו שבחרו לשאת דברים. המאבק כרגע, חרף ביקורו של פפה אללו, ההוא ממרץ, הוא מאבק שכונתי-חברתי הרבה יותר ממה שהוא פוליטי. יש אולי אנשים המובילים את המאבק הזה אך אין מנהיג אחד שדוחף אג’נדה פוליטית. כנראה שהפעם באמת פשוט נמאס לתושבים.
עם קשר: לא בטוח ששירה בציבור היא דרך המאבק האופטימאלית לכן התושבים ממשיכים לארגן פעילויות שונות, ביום רביעי בן 17:00-19:00 יהיה הפנינג פעילויות לילדים וביום חמישי נפגשים התושבים בעירייה שבה הנושא יעלה בישיבת מועצה.

עמית כתבה:
גם הבלוג קם לתחייה! א-מחיה!
נשלח 2 בSeptember, 2008 בשעה 2:21 am ¶
מורן כתבה:
אחרי שנת פר”ח בקריית יובל, אני בהחלט מבינה את דאגות התושבים. השכונה הזו נמצאת במרכז של נסיון חירוד ממוקד, ואני לא אומרת אז זה מתוך קסנופוביה ופראנויה - שמעו מה הולך שם:
בשנים האחרונות יש תוכנית להעביר את תלמידי בית הספר ארגנטינה (בית הספר היסודי השכונתי הגוסס) לעין כרם (שלחסרי רכבים היא די רחוקה). ההורים לא שמחים להתרחקות הילדים ובינהם עוברים “סוכני חינוך” ומציעים להם לרשום את הילדים לבית הספר ולגנים של חב”ד במקום. למה לא? קרוב יותר, זול, יש ארוחה חמה. זה מאוד קורץ.
השאלה מאיפה מגיעה התוכנית להעביר את הילדים לעין כרם? מי החכם שחושב ששכונה שיש בה כל כך הרבה ילדים, לא צריכה בית ספר מקומי? צירוף המקרים מול היצע החינוך החרדי המופיע פתאום, אומר דרשני לטעמי.
אם בית הספר אינו מתפקד, צריך לשקם אותו ולא לשלוח את הילדים בהסעות לשכונה אחרת..
נשלח 2 בSeptember, 2008 בשעה 6:27 pm ¶
חרד קיומית כתבה:
באמת החרדים האלה משתלטים על העיר.
נשלח 2 בSeptember, 2008 בשעה 9:20 pm ¶
admin כתבה:
יש עצומה בנושא : http://www.atzuma.co.il/petition/estik/1/0/2/
וגם אתר מושקע http://www.free-jerusalem.org/
נשלח 12 בSeptember, 2008 בשעה 1:11 pm ¶