ערב ה –DRESSUP הגיע למועדון הבאסס בירושלים – המשך המעקב אחר התרבות הקווירית\טרנסג’נדרית\הומו-לסבית שחיה ובועטת כאן במחתרת. 
          עברית היא שפה קשה, במיוחד כשמדברים על או עם טרנסים או הומו-לסביות המחופשים\ות בדראג. האם מדברים בלשון זכר? בלשון נקבה? או אולי כפי שבחרו מארגני האירוע במילים מעוררבבותים?
“ברוכימות הבאותים לערב שלנו!” אמר שוקי המנחה שאתייחס אליו בתור זכר כי כך הוא התייחס אל עצמו. זאת כנראה מהות האירוע, החופש לבחור להיות מי שאתה רוצה להיות ללא מגבלות בכרומוזומים שלך או במקובעות של החברה. אמירה חברתית או סתם משחק חביב, תחליטו בעצמכם. 
          גם אני הייתי מחופשת, פאה קצרה, כובע, חולצה מכופתרת עם עניבה וזקן צרפתי, ניסיתי ללכת על מראה הסטודנט הכושל מבצלאל.
“איך הסתרת את החזה?” שאל אותי אחד התלתליסטים שהפעם הגיע לבוש בחליפה מהודרת כצופה ולא כמארגן. “זה בא לי טבעי” אמרתי בעוד התלתליסט מצביע על פריט הלבוש שבו השתמשו חלק מהדראג קינגס כדי למעוך את החזה, מכשיר שהוא הכלאה של חזיית ספורט עם מגן טאיקוונדו ונראה קצת מחניק.
            קצת נדהמתי לראות את מגוון הגילאים שבמסיבה. החל מבני נוער ועד זוג קשישות בנות כשישים שרקדו אחת עם השנייה. מסתבר שכשלסביות מתבגרות הן עדיין נשארות לסביות למרות שזה לא משהו שתראו בפורנו… לפחות נראה לי.
            ההופעות התעלו על הופעות הדראג האחרות שראיתי בעבר, אולי כי רובן היו דראג קינגס- נשים על פי המין המולד שהתחפשו לגברים מה שהיה לדעתי פחות גרוטסקי, יותר מצחיק ואפשר מגוון רב יותר של דמויות. הייתה להקת בנים שהופיעו עם שיר אהבה קיצ’ש שכלל תנועות ריקוד מסונכרנות ושפיכת מים אחד על השני בסצנה הומו-ארוטית, אירוני לחלוטין בהתחשב במין המולד של מי שהיו על הבמה. היו גם זוג זמרים ים-תיכוניים שלא שכחו את החד גבה והתנועות המתאימות. ההופעות אף יצאו ממסגרת הדראג המוגדרת כאשר זמר וזמרת עלו לבמה יחד עם גיטרה ומפוחית ושרו ונגנו את השירים של עצמם ולא רק עשו ליפסינק. הופעה משונה נוספת הייתה של אישה על פי המין המולד וגם על פי התחפושת שעלתה ועשתה ליפסינק לשיר “עטוף ברחמים” שנכתב על ידי אהוד בנאי ושרו אותו ריטה וגם שירי מימון. מימינה ומשמאלה של הזמרת עמדו עם הגב לקהל חיילים כשתוך כדי השיר הזמרת התפשטה וגילתה בטן הריון מזויפת שאותה קילפה עד שנשפך ממנה חול ואבנים. כן, זה היה מוזר כמו שזה נשמע. במהלך הערב הצלחתי לאתר את אחד ה’חיילים’ וניסיתי להבין על מה ההופעה. זה היה קשה אבל הצלחתי לנהל שיחה בעברית בלי להשתמש כלל בלשון זכר או נקבה. הטריק היה שימוש בגוף ראשון עבר ובשפה עקיפה כגון “לא הבנתי את ההופעה, יש מצב לקבל הסבר?”  בקיצור החייל אמר שזה קשור לנשים פלשתיניות שנאלצות ללדת במחסומים אבל שהוא לא ממש מבין בעצמו וכי רק ביקשו ממנו שילבש מדים ויעמוד עם הגב לקהל. מה שנקרא “don’t ask don’t tell“.
             נראה שבקהילה לא שמעו על הודעות במייל שכן על הבמה עלו אחד אחרי השנייה אנשים שדווחו על הודעות שונות ומשונות לפחות חלקן היו מבדרות למדי כגון “סדנא לאימון קולי לטרנסים”. חבורות ברנשות המנסות לדבר בקול גברי וחבורת ברנשים מתאמנים על לצחקק בקול גבוהה נשמע כמו חוויה אנתרופולוגית בהחלט.
            כמו שכבר כתבתי כאן בעבר בהחלט יש משהו מוזר ומשחרר בלרקוד כמו בן. הפעם שמתי לב שבתור בן אני מחייכת הרבה פחות ומנסה לאמץ מבט קשוח. האם זה עוד היבט שקשור לשטיפת המוח המגדרית של החברה או שאני סתם בחור לא נחמד?לאחר המסיבה זיהה אותי משיהו בצ’יליס, “היי את הבחורה שהתחפשה לסנדרלה בנשף המסכות של יום חמישי.” כן, והיום אני מחופשת לבחור הראתי לו את הבגדים שלי. מי אמר שלא כל יום פורים?

תמונות מנשף המסכות של התלתליסטים, אני בשמלה ככה אחת לשנה. שימו לב למסכות המושקעות שנוצרו על ידי עקב עודף זמן, כן אני צריכה עבודה!

 כמה תופעות מעניינות לסיום:

·        המסיבה התחילה ב 20:30. אני לא האמנתי שזה יתחיל בזמן אבל מי צריך אמונה כשיש תרנג’נדרים דייקנים. עד חצות וחצי המסיבה פחות או יותר נגמרה. זה בהחלט שינוי מרענן בכל הנוגע למסיבות אמצע שבוע. אף פעם לא הבנתי למה מסיבות לא מתחילות לפני חצות אני בעד לאמץ.

·        שוקי המנחה ניסה להקפיד על חוקי העישון ואני חייבת לציין שהלך לו לא רע בעיקר כשמדובר במקום שבעליו הם מהאוגנדה והסירא, 2 מעורות העישון המסרטנות של העיר. שוב, אני בעד לאמץ.

·        המסיבה התרחשה באותו הזמן שהתקיים הגמר המטופש של האח האידיוט. חרף חששות המסיבה הייתה מלאה מה שאולי מסביר את אחוזי ההצבעה הנמוכים שקיבל לאון… איכס לא מאמינה שכתבתי משהו על הזבל הזה. יאמר לזכותי שאני אפילו לא יודעת איך לאון נראה רק שהוא הומו.

בלי שום קשר:
לאחר נשף המסכות המושקע שארגנו התלתליסטים ולאחר מסיבת שדיווחתי עליה כאן, הבאסס ממשיך להפוך לבית של המסיבות האלטרנטיביות וביום חמישי הקרוב יערך את הינקיס למסיבת יומהולדת חמש לפאב שבו עבדתי בעבר. אני קצת מתחמקת מהבוס שלי לשעבר אבל זאת כנראה תהיה מסיבה שווה.
הופעה של אסף אבידן בקונסטנטין ביום רביעי עוד שבוע. הקונסטנטין מקום די בזוי שלא הייתי מתקרבת עליו בדרך כלל אבל מה לא עושים בשביל אסף?