תגובות

1. אריק שושן כתבה:

   שרית
   הפוסט מצויין כמו תמיד . חבל שאת היית בין הבודדות שהגנו על זכויות החילונים והנשים בפאנל הזה מה שמוכיחש
   שלפעמים אין עם מי לדבר……….. 🙂
   ובקשר לתמונה את נראית מצויין (שוב כמו תמיד…….)
   אריק

   נשלח 25 בSeptember, 2009 בשעה 12:20 pm ¶

2. עמיר/חובצי כתבה:

   בעקבות זה שנחשפתי לדת קצת יותר מידי בימים האחרונים (בלי קשר ליום כיפור דווקא) אני חושב שהצלחתי לשים אצבע על מה שהכי מפריע לי בהידברות איתם:
   אין.
   אדם דתי שגדל והתחנך על ברכי רבנים לעולם לא יצליח לפתח מחשבה עצמאית או לחשוב מחוץ לעולם הקטן והצר שהוא מכיר. הם לא מכירים את אורח החיים החילוני ומסרבים להכיר בו כי מבחינתם הוא תועבה. בניגוד לחילוניים שכן יודעים ממה הם מתרחקים (בין אם זה בגלל חשיפה אישית או דרך התקשורת) ומקבלים את דעתם על דעת עצמם.
   אדם דתי לעולם לא ידע לענות את תשובה בלי לתת איזה משל על הרשל’ה או מישהו כזה לא רלוונטי בעליל שחי בכפר וראש-הכפר בלה-בלה-בלה..
   ובלעדי הידברות אמיתית והבנה מצד שני הצדדים – לא יהיה לזה פיתרון בחיים.

   כל הכבוד לך שהלכת לכנס הזה, וכמה חבל שלא זכית לדקות מיקרופון.

   נשלח 30 בSeptember, 2009 בשעה 9:20 am ¶

3. admin כתבה:

   לדעתי גם הרבה חילונים לא מפתחים מחשבה עצמאית. הם עושים את מה שלימדו אותם בבית ולא חושבים יותר מידי למה, או מקסימום קוראים לזה “מסורת” שזה התשובה החילונית ל”אלוהים” ויום כיפור הוא דוגמא מצויינת לכך.
   שאלתי המוני אנשים למה הם צמים והתשובה הרווחת הייתה “זה מסורת”. למה המסורת של הרבה אנשים כוללת הרעבה עצמית למשך יום בשנה כפי שכתוב בטקסט דתי שבו הם לא מאמינים? אולי “לאלוהים הפתרונות”.

   נשלח 15 בOctober, 2009 בשעה 4:10 am ¶

הוספת תגובה