החוויות שלך מצלצלות מוכר… לגבי הסקפטיות שלך אם את מסוגלת לעזור במשהו, אז תנסי לחשוב על זה ככה:
1. היו לו כמה שעות איתך שבהן התייחסת אליו בצורה שונה מהאחרים, ובמקום להעביר את הזמן בלבהות משיעמום (במקרה הטוב) הוא עשה משהו שהוא גם למד ממנו וגם נהנה ממנו.
2. לוקח הרבה זמן להיקשר למישהו וילדים שנכוו בעבר לא כ”כ בקלות עושים את זה. חוצמזה, כל הקשרים נגמרים מתישהו, ולא כל פרידה חייבת להיחוות כנטישה – תלוי איך מסיימים את זה. אם החלטת שמספיק לך תחשבי על דרך להעביר לו את זה בלי שהוא יחשוב שזה בגללו, אפשר גם להשאיר לו מזכרת, וכו’.
למרות מה שאת חושבת נשמע שאת ממש מסתדרת עם העניין, אז שיהיה בהצלחה בהמשך.
רועי כתבה:
החוויות שלך מצלצלות מוכר… לגבי הסקפטיות שלך אם את מסוגלת לעזור במשהו, אז תנסי לחשוב על זה ככה:
1. היו לו כמה שעות איתך שבהן התייחסת אליו בצורה שונה מהאחרים, ובמקום להעביר את הזמן בלבהות משיעמום (במקרה הטוב) הוא עשה משהו שהוא גם למד ממנו וגם נהנה ממנו.
2. לוקח הרבה זמן להיקשר למישהו וילדים שנכוו בעבר לא כ”כ בקלות עושים את זה. חוצמזה, כל הקשרים נגמרים מתישהו, ולא כל פרידה חייבת להיחוות כנטישה – תלוי איך מסיימים את זה. אם החלטת שמספיק לך תחשבי על דרך להעביר לו את זה בלי שהוא יחשוב שזה בגללו, אפשר גם להשאיר לו מזכרת, וכו’.
למרות מה שאת חושבת נשמע שאת ממש מסתדרת עם העניין, אז שיהיה בהצלחה בהמשך.
נשלח 3 בJuly, 2007 בשעה 8:09 pm ¶