המסיבה הכי מוצלחת שהייתה בעת האחרונה נגרמה דווקא בשל סיטואציה קשה ומורכבת שמסמלת את אחד הדברים העצובים בירושלים. תקראו.

ועד התושבים להצלת רחביה הוציא הודעה בזאת הלשון:“דבורה, אם חד-הורית ומורה בתיכון ליד”ה, גרה בבניין כדיירת מוגנת (בדמי מפתח). לפני כשלוש שנים יזם קנה את הבניין ומאז הוא מנסה לגרש אותה, מבלי לפצות אותה כראוי.
מעבר לסיפור של דבורה, הבניין מסמל את התהליכים שעוברים על שכונת רחביה. בבניין הנוכחי 8 דירות ובמקומו אמור לקום בניין יוקרתי ובו 3 דירות בלבד, כל אחת מהן בת שלושה מפלסים (כזכור, העירייה טוענת שבנייה חדשה הכרחית לשם “ציפוף” השכונה…). כל דירה תעלה בין שלושה לארבעה מיליון דולר!
הבית מיועד לשימור, מה שלא הפריע לעירייה להתיר את הריסתו כל עוד “תישמר” החזית. צריך הרבה דמיון בשביל לזהות את החזית הנוכחית של הבניין בתוכנית הבניין המתוכנן.“ 

התושבים החליטו למחות בדרך מקורית במיוחד וארגנו מסיבה המונית בבניין ברחוב רד”ק, ומכאן השם מסיבת ברד”ק, קופירייטינג גאוני לא? כשהגעתי סביבות 21:30 המארגנים נשמעו מאוכזבים ולא ציפו לראות הרבה אנשים. בשלב זה עוד הסתובבו הרבה תושבי שכונה מבוגרים שלא ממש מצאו את עצמם במסיבה. אבל זה נתן למסיבה אווירה חתרנית והזויה עוד יותר.
המסיבה שהייתה מפוזרת על שתי קומות כללה מיצבי אומנות מגניבים במיוחד, חדר שכולו נייר גרוס, תצלומים וציורי קיר שהשתלבו עם החורים בקיר ואווירת החורבן בדירה.

אפילו החדר שלי פחות מבולגן

 לקראת 23:30 התחיל המקום להתמלא ולהתמלא ולהתמלא. המוני פרצופים מוכרים וחברים וותיקים. המארגנים טוענים ש 700 איש הגיעו בסך הכל, הישג מרשים לכל הדעות.

הרעש שמשום מה נחשב למוסיקה שנוגן בקומה העליונה גרם לפיזור לא אחיד במסיבה והמוני אדם גדשו את הקומה הראשונה. צפיפות היתר התחילה לגרום לי לתחושת קלסטרופוביה אז ניסיתי לפלס את דרכי החוצה – לאו דווקא החלטה נכונה. ברגעים שנדחסתי בין המוני האדם תמונות קשות של האסון במועדון ברוסיה צפו להכרתי. “רק שמישהו לא ידליק זיקוק” חשבתי. הפראנויות שלי גם גרמו לי לתהות אם רצפת הדירה החצי הרוסה יכולה להחיל המוני רוקדים קופצים (פלאשבקים לאסון ורסאי?).

עוד לפני שהגיעו המוני אנשים 

בכל מקרה הכל עבר בשלום ומסתבר שאחרי שעזבתי אפילו ניסיונות חוזרים של המשטרה, שהגיעה כיוון שבעלי הבניין הוא כמובן מקושר במיוחד, לא הרסו את המסיבה.
עד עכשיו לא ברור אם המארגנים הצליחו לגייס כסף מהמסיבה החינמית, מה שכן מי שהפעיל את הבר כנראה עשה קופה יפה. בנוסף, לא ברור לי מדוע והכיצד הגיעו כל כך הרבה אנשים למסיבה? האם בגלל שהיא הייתה בחינם? האם הערך המוסף של המחאה הוא שהביא אנשים? או שפשוט חסר מסיבות טובות בירושלים? תשובה תתקבל בברכה. 

בלי שום קשר
ביום ראשון הקרוב נשים וגברים מדליקים נרות בכותל כמחאה על השתלטות הקיצוניות הדתית על האתר הלאומי. פרטים כאן
יום שלישי שמונה בערב בטוביה ובקצה משחקי ילדות והנחות על אלכהול מבית היוצר של תא-עלול ודג מלוח, שזה המקום להגיד להם (ולישראל הס באופן ספציפי) כל הכבוד על כל הדברים שהם עושים בירושלים שיבוא יום ויכתבו בדפי ההיסטוריה. פרטים כאן
אם במקרה מישהו היה במיצב האחרון נגד קווי המהדרין ביום שלישי אשמח לשמוע על זה.