ארבע חוויות קצרות שמראות את היצירתיות הירושלמית במיטבה וגורמות אפילו לי להיות קצת אופטימית… הייתכן? תקראו. 

בקריית יובל מעל הסופר שמתחת לבית שלי רצו להקים הוסטל לחוסים, אך בסוף לא קיבלו אישור לאחסן בו חוסים ולכן עכשיו ביוזמה של התעוררות והמנהל הקהילתי מחפשים אמנים שיכנסו למתחם ויהפכו אותו לסטודיו וגלריה פעילה בקהילה. ביום ראשון בבוקר נערך סיור במקום וכדי להשתלב בנוף האומנותי לבשתי את מיטב בגדי המוזרים וניסיתי להראות מתוחכמת, מה שלא כל כך עבד בגלל המשקפיים השבורים ונעלי ההרים.

  
סוף סוף זנחתי את החד-משקף שלי וקניתי משקפיים חדשות  בכל מקרה מסתבר שלקום בעשר בבוקר ביום ראשון זה מוקדם מידי בשביל רוב האמנים ככה שבסיור הייתי רק אני ועוד צלם\צייר אחד. האמת, מבנה מגניב ביותר שחדר בו אמור לעלות רק 700 ₪ לאמן מה שגורם לי לתהות עד כמה מסובך זה כבר להתחזות לאמנית. בכיף אשחרר כמה מרישומי המקושקשים בשביל להשכיר חדר במיקום מעולם (יש גם מקלחת, שירותים ומטבחון) ב-700 ₪ לחודש, לא ככה? יש עוד סיורים מתוכננים, ניתן לברר אצל קובי פריג’ 

שווה 700 ש”ח לא?

 בראשון בערב המנהל הקהילתי ארגן כנס כדי לספר ולשתף את תושבי מערב העיר במה שהעירייה מתכננת. הכנס היה באולם הגדול של התיכון שלי לשעבר, בויאר. היה הזוי לבקר שם שוב, ועוד יותר הזוי להתקל במנהלת. האולם היה מלא לחלוטין והאירוע אפילו זכה לתרגום סימולטני לאתיופית.  יש הרבה ביקורות נגד המנהל הקהילתי בקריית יובל אבל האירוע הזה היה יפה רק שלא ינפנפו בו ויחזרו לא לעשות כלום

.
טכנולוגיה בשירות הקהילה

בשלישי בערב הגעתי סוף סוף ל“הצגה על הבר”- כשמה כן היא, הצגה שמתקיימת במיה בר. ההצגה משתמשת בבר ובקהל כתפאורה ומייצרת אינטראקציה מעניינת, מצחיקה וייחודית. ההצגה הוא פרי פיתוחה של שחקני ובוגרי ניסן נתיב, בה”ס הירושלמי למשחק. כשניסיתי להבין מאיפה הגיע הרעיון, שי הבמאי אמר משהו כמו “חשבנו לנו, בר, אלכהול, שחקנים, אלכהול, בר, הצגה”. כך הגיע קונספט שהוא בעיני חדשי ואינטראקטיבי למרות שהקהל לא תמיד לחלוטין שיתף פעולה. לדוגמא, כשהמלצרית\שחקנית ניסתה להרקיד את היושבים היו רק מעטים ש”נכנסו לטירוף”. אולי צריך להכריח את כולם לדפוק את הצייסר החינמי שמגיע עם הכרטיס לפני תחילת ההופעה?
 


מתוך הצגה קודמת  איכשהו גם לכאן חלחל הקונפליקט הדתי\חילוני כשהסיפור סובב סביב בחורה דתייה (עם חצאית קצרה מידי!) שמתאהבת בבחור חילוני, תוך כדי שידידה הדתי (שמשום מה לא אכפת לו שהיא שרה בקול ערוותה) שומע קולות מאלוהים… זה כנראה יותר מצחיק ממה שתיארתי את זה. רגע הזוי ארע בסוף ההצגה כשהבר חזר פתאום להיות בר רגיל, כזה שהאנשים בו צריכים לחזור ולבדר את עצמם. השתררה דממה מעיקה כזאת עד שמישהו צעק, “נו שימו מוסיקה”.בהחלט מומלץ, 45 ₪ כולל שתייה. זה טיפה הרבה אבל מה לעשות גם שחקנים צריכים לאכול… 

ביום רביעי חברי קבוצת האמנות של רחוב כורש שהעירייה הפירה את ההבטחה להעניק להם מבנה במרכז העיר, יצאו למפגן מחאה בשם כיבוש הרוח והזמינו את הקהל הרחב ליצור אומנות. אני כהרגלי הגעתי הרבה יותר מידי מוקדם כך שהתנודבתי לסחוב שולחנות ולהכין שלטי הכוונה.

 
אני והשלט

הייתי צריכה גם ללכת מוקדם אז אם מישהו יודע מה קרה שם בערב שיספר. בכל מקרה התלהבתי מהרעיון. 

בלי שום קשר:

מסיבת פלסטיק פנטסטיק 2 בסימן ברבי וקן. יום שישי בבאסס 10 ₪ עד חצות.  

במוצ”ש בבאסס, ערב של הופעות קוויריות פמיניסטיות הזמנה מחורפנת מצורפת. 

ביום ראשון הופעה חינמית של קיצו בצוללת הצהובה לרגל תוכנית של הערוץ הראשון על להקות ירושלמיות ב21:00.
לצערי לא אוכל להגיע אך ביום רביעי הלהקות הירושלמיות עולות לתל אביב ויופיעו באוזן בר. החל מ 8:30 יעלו קיצו האהובים וגם יום שני האחרון של אוקטובר, מארקי פאנק אורי דרורי ועוד, כל זה ב30 ₪. היות והחל ממוצ”ש עברתי לגור בחולון לכמה חודשים אני בהחלט אהיה. אה כן, אם מישהו יודע מה בדיוק יש לעשות בחולון שיגיד.