יום הזיכרון ויום העצמאות הם תמיד, עבורי, בסימן של קולקטיב. זהו זמן שבו אני מהרהרת על עצב ושמחה לא רק דרך ועם החברים הקרובים, שמתכנסים גם כשהם רחוקים,  אלא גם דרך ועם הישראליות הערטילאית, תהיי אשר תהיי… בתקופה האחרונה אירעו לי מספר חוויות – ובעקבות כך אף מספר מחשבות - בהקשר לקולקטיב הישראלי הזה, בנוגע […]

יש אנשים בעיר הזאת שיש להם יותר דירות ממה שהם יכולים לגור בהם ויש אנשים שאין להם אפילו דירה אחת להעביר בה את החורף. אתמול עברתי בן הקטבים האלו בן כנס של העירייה על דירות רפאים להסתובבות עם המוקד העירוני באיתור חסרי בית. דירות רפאים, למי שעוד לא שמע את המושג הן דירות שקונים תושבי חוץ […]

לפני שנה וקצת סיימתי את התואר והמרדף אחד מישהו להעתיק ממנו תרגילים או ללמוד איתו למבחן נגמר. מאז ועד היממה האחרונה לא הסתכלתי אחורה אפילו פעם אחת ובעיקר שמחתי בגורלי כי הצלחתי לסיים את התואר בשלוש שנים בלבד. מה השתנה בעשרים וארבע שעות האחרונות? תקראו (רמז זה קשור להפגנות, אלכוהול ורצונות לברוח לקרקס) 
נתחיל דווקא מהסוף […]

        “במסגרת ניסיונותיי לנסות להפוך למוסד תרבות ירושלמי, אני עושה משהו מעניין בבית שלי בחמישי הקרוב”. הודעה מסקרנת זו שקיבלתי במייל הובילה אותי לאחת השכונות הפחות מוכרות בירושלים וגרמה לי להעביר ערב שלם בניסיונות לתכנן מסלולים להעברת כרכרות דואר בשטח גרמניה של המאה ה -19.נשמע מוזר, האמת שלא היה. 
         נדמה לי שבחיי לא ממש נכנסתי […]

               הצלת את כבוד הבנות! עשית לנו את הערב! את הקמע של הריצה!כל אלו ועוד תשבחות רבות נוספות נשפכו עלי רק בגלל שרצתי קילומטר אחד בלי חולצה.מסורת הקילומטר הערום הגיעה לירושלים, תקראו. ולשם שינוי יש אפילו תמונה.           
              “הייתי צריך לדעת שתהיי כאן” אמר הסדרן כשהגעתי לנקודת המפגש בהר הצופים. הוא לבש ווסט צהוב והתגלה כידיד […]

               לאחרונה צצות להם, כפטריות אחר הגשם, המון קבוצות ירושלמיות צעירות שנמאס להם מהמצב כאן וגם נמאס להם לקטר לשווא לכן הם מתארגנים להם ונכנסים לביצה הפוליטית. הצטרפו אלי לערב שהוא כביכול פוליטיקה צעירה.
               התעוררות ירושלים, קוראים לחברה הספציפיים שארגנו ערב התרמה למעון לנשים מוכות שאמור גם להכניס אותם למודעות של הצעירים שלא ממש מתעניינים […]

           דג מלוח, הנחש בא, ולבסוף אפילו המשחק החביב עלי פינוקיו! בצעירים במרכז, עמותה שהוקמה בשיתוף של רוח חדשה והג’ונט ארגנו יום ילדות בגן העצמאות. אז מה קורה כשיש לי לגיטימיות לחזור להיות ילדה? 
           את הילדות שלי העברתי בעיקר בלשחק תופסת ולהיפצע, לטפס על דברים ולהיפצע וסתם ככה להיתקע בדלתות ולהיפצע, כך שרק הגיוני שבלילה […]

אחרי תשעים ימי שביתה, בעוד חברי הלומדים במכללות פרטיות כבר סיימו את הסמסטר, אני בשעה טובה התחלתי ללמוד. חוויה אנתרופולוגית או סתם סיוט? תחליטו אתם.             
           השבוע הראשון של הלימודים מתאפיין בכך שאני מגיעה לכל השיעורים כדי לדעת לאילו שיעורים אני לא צריכה להגיע. מלבד התרוצצות בין מסדרונות עמוסים ותיזוזים ברחבי הקמפוס השבוע הראשון ללמודים לווה […]

            אני מודה ומתוודה שלא הייתי יותר מידי פעילה בשביתת המרצים הבלתי נגמרת הזאת. אולי זה בגלל שקצת לא בא לי לעזור לכל אותם הפרופסורים שממלמלים לעצמם דברים ליד הלוח וגורמים לי לשנוא את התואר. אולי זה בגלל שאני קצת רוצה להתנקם בכל אותם המרצים שממש לא עזרו לנו הסטודנטים בשביתה שלנו שנה שעברה, אולי […]

         אלו הדברים הקטנים שנותנים למקום את האופי שלו, בניני האבן הכבדים, המכוניות שנוסעות בצד השני של הכביש וכמעט דורסות אותי תדיר והעובדה שכדי להוריד את המים בשירותים צריך לפמפם את הדוושה איזה חמש פעמים.  
בזמן שהשביתות מתחילות לצבור תאוצה אני ארזתי תיק בהתרעה של רגע עזבתי הכל וטסתי לגיחה בלונדון תמשיכו לקרוא  
          הפילוסופיה שלי גורסת […]