אני בהחלט מחשיבה את עצמי ירושלמית למופת ובתור שכזאת אני מתביישת להודות שמעולם לא ביקרתי ב”שוק חופשישי”, שוק שבו נותנים מה שלא רוצים ולוקחים מה שלא צריכים (או שאולי זה להפך). הפעם הוזמנתי על ידי בחורה חמודה ואקטיבית במיוחד להפעיל את מיזם דוארט במתחם השוק. כך יצא שבניגוד לעקרונותי התעוררתי מוקדם בבוקר בשישי ויצאתי […]

            לקח לי יומיים לעכל ולעבד את החוויה שעברתי לכדי תמונה שתהיה קוהרנטית מספיק כדי שאוכל לכתוב עליה. כנראה שיקח קצת יותר מזה עד שהסימנים המעטרים את ישבני ומשמשים כתזכורת לאמיתות הערב יעלמו.
             המטרה שהגדרתי לעצמי לאותו הערב הוא ששאר אנשי המועדון התל אביבי ההזוי לא יזהו אותי כונילית (מישהי שלא שייכת לקהילת ה BDSM- […]

” בית קברות למחאות”, כך הגדיר סטודנט למתמטיקה ופילוסופיה את גן הורדים. “כל מחאה שקמה במדינה מוכנסת לגן שם נותנים לה למות ולהיקבר בין הפרחים”. אחרי מסע יומי בין לא פחות מ-4 מוקדי מחאה שונים הפזורים ברחבי הגן אני נאלצת להסכים.

            היום התחיל בהתכנסות של סטודנטים מול משרד ראש הממשלה לרגל קבלת תוצאות ועדת שוחט. […]

           רופאת השיניים החדשה שלי ממוקמת בבניין כלל בירושלים. בניין שהשמועות אומרות שמלבד עובדים זרים ומזדרונות אינסופיים צופן בתוכו גם את חנות הסקס הגדולה בירושלים. כך מצאתי את עצמי אחרי טיפול שורש כואב במיוחד, מסתובבת בפינות האפלות של הבניין עם פה חצי מורדם ולשון נפוחה, תרה אחר חנות שאת שמה ומיקומה אני לא יודעת. אחרי […]

הפעם אני מתחילה מהסוף. אני יורדת מקו 19 שיצא מהר הצופים, התפתל דרך כל העיר והגיע בדרך הכי ארוכה למקום שאני לא צריכה. הבחילה משתלטת עלי, אני רוכנת הצידה ומקיאה ועדיין אין לי תחושת הקלה.
           שלוש שעות קודם לכן והפגישה שאירגנו הסטודנטים עם הפליטים נפתחת בבקשה לא לצלם תמונות ולא להזכיר את שמותיהם המלאים של האנשים […]

            בכיתה ד’ הייתי בחוג אקולוגיה שם למדתי על הנזק של גזי החממה, החור באוזון, זיהום מים ושאר התחלואות שהוירוס האנושי גורם לסביבה. סיימתי את החוג עם החרדה הוודאית, שאותה הפצתי לכל מי שהסכים לשמוע, וגם למי שלא, שכדור הארץ הולך לההרס. לא נתתי לאנשים להשתמש בכוסות פלסטיק, לרסס דאודורנט ולחיות את חייהם באושר שבאי […]

פחדתי מלבקר שוב במאהל חסרי הבית. פחדתי מלראות את הפרצוף הפוחז של הילד שפגשתי שם נידלק כשהוא רואה אותי. פחדתי מלראות אותו מתנתק ומתקשח כשאני עוזבת ופחדתי שהפעם יהיו עוד ילדים ושלא אדע מה לעשות איתם. לו רק יכולתי להגיד שהפחדים שלי התבדו.
מצאתי את הילד יושב על כורסא בגן עם שקית במבה ביד בוהה ברצפה. […]

            שבת בצהריים, השרב הכבד כבר מתחיל להישבר ואני מחליטה ללכת לבקר במאהל “נפגעי הטרור הכלכלי-חברתי” שהוקם בגן “בור שיבר” במרכז העיר, בירושלים. כדי להגיע לשם עם ידע מינימאלי אני מתחקרת את אמא שלי, עובדת סוציאלית במקצועה, לגבי תוכנית וויסקונסין. “זוהי תוכנית שהובאה מויסקונסין, בארה”ב שמטרתה להחזיר אנשים למעגל העבודה” היא מסבירה לי. “כתנאי לקבלת הקיצבאות […]